פעילויות דואליות-הומניסטיות
הצעות לפעילויות לאור ארבעת העקרונות
פתיחה
שיחה עם התלמידים על המקום בו הם נמצאים ברגע זה – פיזית ורגשית. כל אחד משתף את המקום האישי שלו – מרחב נוח ובטוח, מרחב שגורם לו לחוש שהוא שייך. ניתן לעשות את זה כפעילות מיפוי – לצייר את מפת המקומות שלי. אפשר גם לדבר על "מקומות בטוחים" – מקומות אמיתיים או מדומיינים שגורמים לתחושת ביטחון.
יציאה להתנסות
התלמידים יוצאים למרחב הציבורי (רחוב, שכונה, מרכז קהילתי) ומתבוננים – איפה אנשים מתכנסים? מה הם עושים? איפה יש תנועה ואיפה שקט? מה המצב של המרחב הציבורי? ניתן לתעד בצילום, בכתיבה או בסרטון קצר.
עיבוד וסיכום
חזרה לכיתה/לקבוצה – שיתוף בממצאים. שיחה קבוצתית: מה ראינו? מה הפתיע? מה עשה רושם? איך המרחב הציבורי שלנו משתנה בעת חירום? מה אפשר לעשות כדי לשפר את המרחב הציבורי שלנו?
דגשים
חשוב לתת לכל תלמיד את הזמן שלו לשתף. לא ללחוץ. לתת מרחב. פעילות זו מייצרת משמעות (אני מתבונן במציאות ומנסה להבין אותה), תנועה (יציאה למרחב), קשר (עבודה בזוגות/קבוצות ושיתוף), יציבות (מבנה ברור של פתיחה-התנסות-סיכום).
פתיחה
שיחה עם התלמידים על הזמן – איך נראה יום ממוצע שלהם בתקופת החירום? כמה שעות מול מסכים? כמה שעות פעילות גופנית? כמה שעות למידה? כמה שעות מנוחה? ניתן לשקף עם טבלה/דיאגרמה של חלוקת שעות היום.
יציאה להתנסות
כל תלמיד בונה מערכת שעות יומית/שבועית אישית שכוללת: זמן למידה, זמן פעילות גופנית, זמן עם המשפחה/חברים, זמן להתנדבות/תרומה, זמן מנוחה ופנאי. המערכת צריכה להיות ריאלית ומותאמת למציאות החירום.
עיבוד וסיכום
שיתוף בזוגות/קבוצות קטנות של המערכות שנבנו. דיון: מה היה קשה בבנייה? מה הפתיע? מה למדתם על עצמכם? התחייבות לנסות את המערכת לשבוע ולשוב ולדווח.
דגשים
פעילות זו מייצרת יציבות (סדר ומבנה ליום), משמעות (אני בונה את היום שלי ולא נסחף), תנועה (שילוב פעילות גופנית במערכת), קשר (שיתוף ועבודה משותפת). חשוב לא לשפוט – כל תלמיד והמציאות שלו.
פתיחה
שיחה על המשפחה בעת חירום – איך המשפחה שלי מתמודדת? מה השתנה? מה קשה? מה עובד? מי צריך עזרה? מי עוזר? ניתן לעשות "מפת משפחה" – מי כל אחד בתקופה הזו ומה הוא צריך.
יציאה להתנסות
כל תלמיד מזהה משימה אחת שהוא יכול לעשות כדי לעזור למשפחתו ומתנסה בה. זה יכול להיות: עזרה לאח קטן, בישול ארוחה, ניקיון, שיחה עם סבא/סבתא, סידור הבית, עזרה בקניות. חשוב שהמשימה תהיה ריאלית ומותאמת.
עיבוד וסיכום
שיתוף בכיתה – מה עשיתם? איך הרגשתם? מה הייתה התגובה? מה למדתם? שיחה על נתינה ומשמעות – איך זה מרגיש לתת ולעזור?
דגשים
פעילות זו מייצרת משמעות (עזרה למשפחה), קשר (קרבה למשפחה, שיתוף בכיתה), תנועה (עשייה פיזית), יציבות (תרומה לשגרה המשפחתית). חשוב לגלות רגישות – לא כל תלמיד נמצא במציאות משפחתית נוחה.
פתיחה
שיחה על בדידות וקשר – מי מרגיש לבד? מה עושים כשמרגישים לבד? למה חשוב שלא נישאר לבד בתקופה כזו? ניתן להשתמש בכרטיסיות עם שאלות אישיות (מה אתה אוהב? מה מפחיד אותך? מה נותן לך כוח?) לפתיחת שיחה.
יציאה להתנסות
פעילות בזוגות – כל זוג מקבל משימה של ראיון הדדי עם שאלות מוכנות מראש. לאחר הראיון, כל אחד מציג את בן הזוג שלו לכיתה. חלופה: פעילות "גלה את החבר" – כל תלמיד מקבל שם של חבר ומגלה עליו 3 דברים חדשים.
עיבוד וסיכום
סבב שיתוף – מה למדתם על החבר/ה שלכם? מה הפתיע? מה משותף? שיחה על הקשר הכיתתי – מה אפשר לעשות כדי שאף אחד לא ירגיש לבד? יצירת "הסכם כיתתי" לתקופת החירום.
דגשים
פעילות זו מייצרת קשר (היכרות מעמיקה), משמעות (אני חשוב ומעניין לאחרים), תנועה (פעילות דינמית בזוגות), יציבות (בניית רשת חברתית תומכת). חשוב ליצור אווירה בטוחה ומכבדת.
פתיחה
שיחה על הקהילה שלנו בעת חירום – מי צריך עזרה? מה הצרכים? מי כבר עוזר? סיעור מוחות על דרכים שבהן אנחנו, כתלמידים, יכולים לתרום. מיפוי של צרכים קהילתיים.
יציאה להתנסות
תכנון וביצוע של פעילות התנדבות קהילתית: איסוף מזון/ציוד לנזקקים, עזרה לקשישים בשכונה, ייצור שלטי תודה/עידוד ללוחמים, ארגון פעילות לילדים צעירים, ניקיון מרחב ציבורי. חשוב שהפעילות תהיה אמיתית ולא סימבולית בלבד.
עיבוד וסיכום
חזרה לכיתה – מה עשינו? למי עזרנו? מה הרגשנו? מה ההשפעה? שיחה על משמעות ונתינה – איך זה להיות חלק מהפתרון ולא רק להיות מופתע מהבעיה?
דגשים
פעילות זו מייצרת משמעות (תרומה אמיתית), תנועה (פעילות פיזית בקהילה), קשר (עם הקהילה ועם בני הזוג/קבוצה), יציבות (אני חלק מקהילה שפועלת). חשוב לתאם עם גורמים רלוונטיים ולוודא בטיחות.
פתיחה
שיחה על המושג "עורף" – מה זה עורף? מה ההבדל בין חזית לעורף? מה התפקיד של העורף? למה העורף חשוב? מה אני יכול לעשות כחלק מהעורף? דיון על אחריות אזרחית.
יציאה להתנסות
כל תלמיד/קבוצה מקבלים "תפקיד עורפי" – תיעוד של מה שקורה בשכונה, ראיון עם מתנדב/ת, בדיקת מוכנות של ממ"ד, סיור ותיעוד של שינויים במרחב. יצירת "מדריך עורף" לשכונה/לבית הספר.
עיבוד וסיכום
הצגת התוצרים בכיתה. שיחה: מה גילינו? מה מצב העורף שלנו? מה אפשר לשפר? כתיבת מכתב/פוסט לקהילה על מה שגילינו ומה אפשר לעשות.
דגשים
פעילות זו מייצרת משמעות (אני חלק מהעורף), תנועה (סיור ותיעוד), קשר (עבודה בקבוצות, ראיונות), יציבות (הבנה של מערכת ותפקידים). חשוב להדגיש שלכל אחד יש תפקיד ושהעורף לא פסיבי.
פתיחה
שיחה על אזרחים ותיקים בקהילה – מי הם? איך תקופת החירום משפיעה עליהם? מה הם צריכים? מה הם יכולים לתת? שיחה על זיכרון ונסיון – אנשים ותיקים עברו מלחמות קודמות, מה אפשר ללמוד מהם?
יציאה להתנסות
ביקור אצל אזרחים ותיקים בשכונה/במרכז יום/בבית אבות. ראיון: איך אתה מתמודד? מה אתה זוכר ממלחמות קודמות? מה נותן לך כוח? מה אתה צריך? ניתן גם לעזור להם – קניות, שיחה, קריאה, עזרה טכנולוגית.
עיבוד וסיכום
שיתוף בכיתה – מה שמענו? מה למדנו? מה הפתיע? שיחה על הקשר הבין-דורי – למה חשוב לשמור על קשר עם הדורות הקודמים? יצירת תוצר – סיפור, ציור, סרטון קצר – שמתעד את המפגש.
דגשים
פעילות זו מייצרת קשר (בין-דורי), משמעות (נתינה ולמידה), תנועה (יציאה לביקור), יציבות (חיבור לשורשים ולזיכרון). חשוב לתאם מראש עם המבוגרים ולהכין את התלמידים לרגישות הנדרשת.
פתיחה
שיחה על הרצון לעזור – הרבה אנשים מרגישים צורך לעשות משהו בתקופת חירום. מה אפשר לעשות? איך מתנדבים? למה התנדבות חשובה – גם למי שנותן וגם למי שמקבל? סיפורי התנדבות מעוררי השראה.
יציאה להתנסות
מיפוי של אפשרויות התנדבות בקהילה והצטרפות לפעילות אמיתית: מחסני חירום, מטבחי שטח, חלוקת מזון, פעילויות עם ילדים, סיוע לוגיסטי. ניתן גם ליצור פרויקט התנדבות כיתתי/בית ספרי.
עיבוד וסיכום
שיחה קבוצתית על חוויית ההתנדבות: מה עשיתם? מה הרגשתם? מה למדתם? איך זה השפיע עליכם? שיחה על "הנותן מקבל" – למה נתינה מרפאת?
דגשים
פעילות זו מייצרת משמעות (נתינה אמיתית), תנועה (פעילות פיזית), קשר (עם הקהילה ועם הקבוצה), יציבות (אני חלק ממשהו גדול יותר). חשוב לוודא שההתנדבות מתואמת ובטוחה ומותאמת לגיל התלמידים.
פתיחה
שיחה על זמן הפנאי בבית בעת חירום – מה עושים כל היום? מה משעמם? מה מעניין? איך אפשר להשתמש בזמן הפנוי בצורה שתגרום לנו להרגיש טוב? הבחנה בין פנאי פסיבי (צפייה במסכים) לפנאי אקטיבי (יצירה, תנועה, למידה).
יציאה להתנסות
כל תלמיד בוחר פעילות פנאי אקטיבית שלא ניסה קודם ומתנסה בה: בישול מתכון חדש, ציור/אומנות, כתיבת סיפור/שיר, בניית משהו (מודל, פאזל), לימוד מיומנות חדשה (נגינה, קסמים, ג'אגלינג), משחק חברתי עם המשפחה.
עיבוד וסיכום
שיתוף בכיתה – מה ניסיתם? איך היה? מה גיליתם? יצירת "בנק רעיונות לפנאי בחירום" כיתתי – כל אחד תורם רעיון אחד שעובד בשבילו. הפצה לכיתות אחרות.
דגשים
פעילות זו מייצרת יציבות (ניהול זמן פנאי), משמעות (גילוי עצמי), תנועה (פעילות אקטיבית), קשר (שיתוף ויצירה משותפת). חשוב לא לגנות שימוש במסכים – אלא להציע חלופות ולעודד מגוון.
"בדידות והסתגרות" – זיהוי ומענה
פעילות לזיהוי תלמידים במצבי בדידות והסתגרות ומתן מענה ראשוני. חומרים בהכנה.
"תנועה ופעילות גופנית" – הגוף בחירום
פעילויות תנועה ופעילות גופנית מותאמות לזמן חירום. חומרים בהכנה.
שתפו עם צוותים חינוכיים נוספים